• שרית דינרי

דחייה חברתית – הגורמים לדחייה חברתית

בשנים האחרונות ניכרת החמרה בתופעה של דחייה חברתית, בעיקר בשל ההתפתחות הטכנולוגית המאפשרת דחייה גם מעבר לשעות בית הספר באמצעות קבוצות ה”וואטסאפ” או הפייסבוק.

חוויות של דחייה חברתית הן נורמליות וקורות בכל מערכות היחסים, ולכן גם נפוצות בקרב הילדים.

לא ניתן להימנע לגמרי מחוויות של דחייה אך ניתן להתערב, לחזק ולעודד התמודדות יעילה עמן ותוך כדי כך להפחית את השפעתן.


בספרות מדווח כי:

10% מהילדים בכל כיתה הם דחויים כרונית

47% מהם נקלעים לעיתים בשל נסיבות שונות לאירועים של חרם, הצקות, התעלמות, נידוי, השפלה ופגיעות גופניות הגורמים להם לחוויות של דחייה

53% מהם לוקחים חלק בדחיית אחרים או צופים באירועי דחייה מן הצד ומושפעים מהם.

הגורמים לדחייה חברתית וקשיים חברתיים נחלקים לשלושה: גורמים הקשורים למשפחה, לילד עצמו, לסביבה.

גורמים הקשורים למשפחה:

  • משפחה המאופיינת בקשרים חמים המבוססים על אמון, כבוד ובטחון בילד מאפשרת לילד לפתח גם אמון ובטחון בבני אדם באופן כללי. אולם משפחה בעלת קשרים משפחתיים בעייתיים, מגבילים או רדודים ישפיעו באותו אופן גם על היכולת של הילד ליצור קשרים חיוביים מחוץ למשפחה.

  • דוגמא אישית משפחתית- משפחה המבטאת סגירות, חוסר יוזמה, חוסר אמון וזהירות כלפי אנשים אחרים וממעטים במפגשים חברתיים תתקשה לתת לילד מודל חברתי חיובי ביצירת קשרים בין אישיים.

  • חינוך הורי - פינוק יתר, חוסר הצבת גבולות, התמודדות עם תסכול, גוננות יתר, התערבות יתר, ביקורתיות, נוקשות, כל אלה ישפיעו באופן שלילי על היכולת של הילד להשתלב באופן חיובי בחברה.

  • יחסי אחים, מיקום במשפחה הם הבסיס ללמידת מיומנויות חברתיות וגם להם השפעה על היכולות החברתיות של הילד.

  • הפעלת לחץ הורי או חוסר מעורבות הורית במצבים של קשיים חברתיים יכולה אף להחמיר אותם.

גורמים הקשורים לילד:

  • מבנה אישיות וטמפרמנט הילד - ישנם ילדים עם אופי מסוים המשפיע על מידת המקובלות, למשל ביישנות, פאסיביות, הימנעות, כוחניות, נוקשות.

  • קשיים רגשיים: חוסר בטחון, דימוי עצמי נמוך, חרדות, קושי בוויסות רגשי.

  • עוצמת צורך חברתי - כל אחד נולד עם צורך חברתי שונה, ישנם ילדים עם צורך חברתי נמוך יותר משל אחרים, הם פחות זקוקים לחברת אחרים בתדירות גבוהה וישנם ילדים שפשוט נולדו עם אופי שאינו שבע אף פעם מחברת ילדים אחרים.

  • ילדים עם בגרות רגשית מתחת או מעל הנורמה

  • חריגות ( מראה חיצוני, צבע עור, סיפור משפחתי חריג, תחומי עניין שונים)

  • לקות פיסית כמו בעיות שמיעה, ראייה, סרבול מוטורי יכולים לפגוע פגיעה ישירה באינטראקציה חברתית, או פגיעה עקיפה כי הלקות פוגעת בדימוי העצמי והביטחון העצמי של הילד ואז הוא יותר ימנע ופחות יתמודד עם מצבים חברתיים.

  • קשיים ועיכובים התפתחותי: עיכוב בהתפתחות מוטורית או שפתית עלול לעכב את ההתפתחות החברתית.

  • לקות למידה ולקויות קוגניטיביות: קושי בתפיסה, זכירה, אינטליגנציה נמוכה, עיבוד מידע, ארגון (ניתוח שגוי של סיטואציות חברתיות), קשיים בוויסות חושי.

  • הפרעות וקשב וריכוז (מוסחות, אימפולסיביות, סף תסכול נמוך, קושי בשליטה עצמית, תנועתיות).

גורמים הקשורים לסביבה:

  1. ההרכב החברתי של הכיתה או האווירה השורה בה, יכולה להשפיע לטובה או לרעה על ילד עם הסובל מדחייה חברתית. כיתה המאופיינת באווירה תומכת ומקבלת, בהנהגת מורה אכפתית המטפחת יחסים חברתיים יכולה לשפר את הרגשתו החברתית של הילד, לעומת זאת כיתה תחרותית ולא מגובשת עם מורה הישגית ונוקשה עלולה לדרדר את מצבו החברתי של הילד הדחוי.


רוצים לקרוא עוד פוסטים של מרכז חברותא? לחצו כאן


רוצים לקרוא עוד על טיפול קבוצתי בדחייה חברתית? לחצו כאן