.png)
טיפול רגשי קבוצתי לילדים בתקופת הקורונה
הבידוד החברתי מאיים על כולנו – ילדים ונוער עם קשיים במיומנויות חברתיות וגם ילדים ומתבגרים שעד הקורנה לא היו להם קשיים חברתיים. הלימודים מהבית, המפגשים בזום, בווצאפ והקפסולות הגבילו את הקשרים החברתיים והפכו אותם לחד-ממדיים.
אם תשאלו את הילדים הם אולי התרגלו לקשרים וירטואליים ולחברות עם המסך. אם תשאלו חוקרים, מטפלים והורים הקורונה פוגעת במיומנויות החברתיות. יתכן שגדל פה דור "מנותק"? מה גילינו בסגר? אז מה אפשר לעשות?
גם ילדים שקודם לא סבלו מקשיים חברתיים, עכשיו בקורונה התחילו להסתגר
מיומנויות חברתיות מתרגלים בחברה, אבל מה קורה כשההזדמנויות למפגשים חברתיים מצטמצמות?
הנה סיפור על ילד שבדרך כלל היה שמח ואנרגטי, וגם עם כמה חברים. במהלך הקורנה המעיט לצאת מהבית ולפגוש חברים, בהתאם למגבלות. גם כשכבר היה אפשר לצאת, הוא העדיף להסתגר בבית. בהמשך גם במפגשים הוירטואליים עם הכיתה, הוא המעיט להשתתף באופן פעיל בשיעורים. בפגישה כשנשאל למה הוא מסתגר, במקום לצאת החוצה לחברים? הוא חשב ואז השיב "פשוט התרגלתי להיות לבד בבית".
סיפור נוסף על בן לאמא שמשתייכת לאוכלוסיית הסיכון, שהקפיד להימנע ממפגשים חברתיים ולא הזמין חברים הביתה. במהלך הזמן הילד התרגל כבר למפגשים במסכים והתחיל לחשוש ממפגשים פיזיים עם החברים, כדי לא לסכן את אימו. בשלב מסויים ההורים קלטו שהילד נמנע ממפגשים חברתיים. אז עלתה הדילמה בין הסיכון הבריאותי של האם לבין הסיכון החברתי של הבן.
סיפור דומה של ילדה בקבוצת סיכון, שבתחילת הקורונה נשמרה ממפגשים חברתיים, אך ככול שהזמן עבר הניתוק החברתי גבה מחיר ריגשי.
ככול שהקורונה נמשכת, מתבררים גם המחירים החברתיים והרגשיים שגם אותם יש להכניס למשוואה ולשקול בכף המאזניים.
מיומנויות חברתיות הפכו למצרך נדיר שמצריך לתרגל במגרש חברתי
כבר אמרנו, שכדי לפתח כישורים חברתיים צריך הזדמנויות לאינטראקציות חברתיות. הבעיה שבקורונה המפגשים החברתיים בבית הספר מוגבלים לקפסולות, וגם המפגשים אחר הצהרים כבר לא ספונטניים כבעבר. עכשיו, ילדים עם בעיות חברתיות רק מתקשים עוד יותר ליזום מפגשים עם חברים. הקורונה גם נותנת לגיטימציה להימנע ממפגשים חברתיים. עכשיו צריך להתאמץ הרבה יותר כדי ליצור ולשמר חברויות.
מומחים מצביעים על סכנה של דור "מנותק", א-סוציאלי שמעדיף מסכים וקשרים וירטואליים. כל זאת מבלי שהזכרנו את הסכנות של ילדים לכל התמכרויות ברשת ומחוצה לה. האחריות שלנו כהורים ושל מרכז חברותא לדאוג שעל אף הבידוד החברתי הילדים לא ירגישו מבודדים.
אילו ילדים ובני נוער "בקבוצת סיכון" להתמודד עם קשיים חברתיים ורגשיים?
אפשר לחלק את הילדם שסובלים מבעיות חברתיות לשתי קבוצות עיקריות:
1. הילדים ובני הנוער שבעקבות הקורונה החלו להסתגר ולהימנע מקשרים חברתיים. ילדים אלו נעודד לחזור לקשרים חברתיים במציאות. נזכיר להם עד כמה היה להם כייף להשתייך ונעורר את היכולות הקיימות והמסוגלות לפתח למיומנויות חברתיות.
2. הילדים והמתבגרים שעוד לפני הקורנה סבלו מבעיות חברתיות. עבור ילדים אלו עולה הצורך לפתח את המיומנויות החברתיות בקבוצה ע"י תרגול וטיפול קבוצתי. חשוב להמשיך בתרגול קשרים חברתיים, כדי שהקורונה לא תשכיח את המיומנויות שכבר נרכשו ושלא יגדלו הפערים החברתיים (בנוסף לכל הפערים והשסעים האחרים שכנראה יגדלו בקורונה). לקבוצה זו משתייכים גם הילדים שכבר משתתפים בקבוצות הטיפול שלנו.
אז איך בחברותא מתרגלים את השריר החברתי גם בזמן ריחוק חברתי?
מה עשינו בסגר שגם בזמן בידוד הילדים לא ירגישו בודדים?
רצינו שהילדים לא יחוו רגרסיה ושגם בזמן הסגר הם ימשיכו להיפגש, לתרגל את הכישורים החברתיים ולהנות בקבוצה. בעזרת הזום וצוות המטפלות נרתמנו לאתגר - לאפשר לילדים המשכיות ורצף טיפולי, דווקא בתקופה זו.
יצאנו לדרך אחרי הרבה ישיבות צוות בזום והתלבטויות בהן שאלנו את עצמינו לדוגמה: האם הקבוצה הפיזית יכולה להמשיך להיפגש גם בזום? האם הילדים ואנחנו נסתגל לשינוי? האם נוכל להשיג את המטרות הטיפוליות גם במפגשים אונליין? האם אפשר לשפר מיומנויות חברתיות גם מרחוק?
על מה עבדנו בטיפול הקבוצתי אונליין עם הילדים?
ניצול המצב החדש ומתן כלים ומיומנויות חברתיות לילדים שרלוונטיים לעולם הווירטואלי.
שימור ההישגים החברתיים והרגשיים של הילדים ומניעת רגרסיות בטיפול.
שמירה על המקום חברתי של הילדים והמשך טיפולי בטוח ומוכר בתקופה קשה זו.
שיקום היכולות החברתיות של הילדים מנזקי הקורונה ותרגול השרירים החברתיים.
גילוי הניצוץ וההנאה מהקשר החברתי וחוויה שהקשר החברתי פחות מאיים ואפילו מהנה.
מה גילינו בסיום מפגשי הזום לתרגול מיומנויות חברתיות?
גילנו שזה עובד, ואפילו מצוין. הילדים ואנחנו התרגלנו לשינוי ואפילו נהנינו מהחברותא הווירטואלית.
בסוף המפגשים הילדים שאלו: "מה? כבר נגמר? אוף... מתי נפגשים שוב?".
כאשר ילדים שכמעט ולא נחשפו רגשית במפגשים הפיסיים פתאום העזו לומר דברים מרגשים וכנים, אז הבנו שזה עובד ואפילו עובד מצוין!
בנימה אישית, אנחנו שמחות שהילדים לא ויתרו על עצמם ועל הקשר, שההורים נתנו בנו אמון ושאנחנו לא ויתרנו על האתגר האישי והמקצועי.
בידוד פיסי כן, בידוד חברתי? ממש לא אצלנו!
בואו לתרגל איתנו כישורים חברתיים ורגשיים בכל מצב – בסגר, בבידוד, בשגרת הקורונה וגם אחרי.
> עכשיו כבר מתברר שהקורונה לא תחלוף כל כך מהר ואנו נדרשים ללמוד לחיות לצידה ועם הצורך בריחוק החברתי. אם נזכר בפיתוח מיומנויות חברתיות רק כשהקורונה תחלוף, יתכן שזה יהיה מאוחר מדי וכבר לא ניתן יהיה לגשר עם הפערים החברתיים!