.png)
כל ילדה וילד חווים את תקופת הקורונה באופן שונה. ההבדלים בתחושות בין הילדים קשורים לאופי, לחוזקות ולחולשות של הילדים וגם לסביבה ולבית שבו כולנו נמצאים.
איך מגיבים ילדים עם קשיים חברתיים לתקופת הקורונה? האם דווקא ילדים מופנמים ובישנים "נהנים" בקורונה? האם הריחוק החברתי מחריף את המצב של ילדים עם קשיים במיומנויות חברתיות? איך אפשר לעזור לילדים?
האם גם הפער החברתי יגדל בקורונה?
רבים מדברים על כך שתקופת הקורונה עלולה לפגוע בכישורים החברתיים של הילדים ובני הנוער. הילדים מתרגלים יותר ויותר למסכים, נאלצים להפחית או להימנע ממפגשים חברתיים בבית הספר, בחוגים ובכלל.
רוב הילדים כיום פחות מאמנים את השריר החברתי ומסתפקים במסכים. כנראה שהקושי של ילדים שסבלו מבעיות חברתיות ומקשיים במיומנויות חברתיות עוד לפני הקורונה, רק יגדל. החדשות הטובות יש מה לעשות :)
האמנם ילדים מופנמים חוגגים בקורונה, ואלו שמתקשים בוויסות רגשי סובלים יותר?
ילדים שלפני משבר הקורונה התמודדו עם קשיים חברתיים או רגשיים, ככל הנראה יתחלקו עכשיו באופן כללי (בלי הכללות) לשתי קבוצות, בדומה למאפיינים של ילדים עם קשיים חברתיים.
#1 ילדים שנהנים מההזדמנות להישאר בבית ולא ליזום קשרים חברתיים
לקבוצה זו משתייכים ילדים נמנעים, מופנמים, בישנים, מתקשים חברתית שנהנים להיות עם עצמם בחברת המסך, הספר, או הדמיון. ילדים אלו נהנים מכל רגע בבית ושמחים שיש להם את הלגיטימציה להימנע מליזום מפגשים חברתיים ולהיפגש בכיתה.
הם רגועים ונינוחים יותר, עבורם ההפוגה מבית הספר ומהמפגשים החברתיים, היא הקלה. ילדים אלו לרוב שוקעים בעולמם הפנימי העשיר, מעסיקים את עצמם שעות ולא שומעים אותם בבית.
לכאורה הכל טוב ו"המצרך הנדיר" של הקורנה מסופק – יש שקט בבית. בפועל זה בעצם יכול להיות "השקט שלפני הסערה" או השקט שלפני שקט גדול.
כהורים יש לנו סיבה לדאגה או ליתר דיוק סיבה לטיפול. חשוב שנזכור שהקשיים החברתיים לא יחלפו עם החזרה לשגרה (בכל מתווה, בקפסולות או בלי קפסולות). הילדים הביישנים והמופנמים יישארו באותו מקום חברתי ויתכן שהפער החברתי ביניהם ליתר הכיתה אפילו יגדל.
חשוב שכהורים נהיה ערניים וגם אם יש שקט בבית ודלת חדר הילדים לא נפתחת, אנחנו נפתח לילדינו דלת להשתייך לקבוצה חברתית ולהתאמן בקשרים חברתיים.
בטיפול קבוצתי במרכז חברותא מתקיימות קבוצות למיומנויות חברתיות, ובסגר הטיפול עובר – למפגשים בזום און-ליין.
#2 ילדים שחווים מצוקה, מתקשים לווסת את הרגשות, רבים ומתווכחים
לקבוצה זו משתייכים ילדים שאנחנו כהורים רואים שקשה להם. המצוקה לא מסתתרת כמו אצל "המופנמים", הם לרוב סובלים וגם הסביבה שלהם מרגישה בכך. ילדים אלו בזמן הקורונה מתווכחים, מתפרצים ורבים יותר עם האחים, עם ההורים ועם מי שבבית.
לרובינו קשה בקורונה, אבל לילדים אלו ההתנהגויות והרגשות מקצינות עוד יותר: הם מתוחים וחרדים יותר; חסרי סבלנות ואולי מפתחים תגובות תוקפניות יותר; מתקשים לווסת את הרגשות, מתוסכלים; והפתיל שלהם קצר יותר.
כדאי שנהייה ערניים למצבים אלו, שבהם הילדים נמנעים מקשרים חברתיים, ואולי חווים רגרסיה בתפקוד או הקצנה בתגובות הרגשיות.
ככול שהקורונה נמשכת המצוקות של הילדים (וגם שלנו ההורים) רק מתגברות והילדים מסגלים התנהגויות שמחבלות בקשרים חברתיים. בקבוצות הטיפול אנחנו נפגשים ומתרגלים את השריר החברתי.
> שורה תחתונה, הקורונה פוגעת ברכישה ובשיפור מיומנויות חברתיות. ככול שהקורונה נמשכת, גדל המעגל של ילדים הסובלים מבעיות חברתיות.
הורים, לגבי הקורונה אין לנו מה לעשות, אבל לגבי הבעיות הרגשיות והחברתיות הן כנראה לא יעברו אם לא נטפל. הצטרפו לקבוצות לטיפול רגשי לילדים במרכז חברותא.