.png)
מחקרים מצאו שטיב הקשרים החברתיים של ילדים משפיעים על הסתגלותם החברתית העתידית כבוגרים ועל הישגיהם בלימודים.
כמו כן המחקרים הראו שילדים שהיו דחויים כבר בגיל צעיר (גיל 7-5 ) נוטים להיות דחויים גם בהמשך, בכיתות הגבוהות יותר וגם במסגרות חברתיות נוספות.
במחקרים נמצאו שני סוגים של ילדים דחויים: ילדים דחויים שהם תוקפנים וילדים דחויים שהם נכנעים ונסוגים.
מאפיינים של הילדים הדחויים שהם תוקפנים:
מרבים להשתמש בתוקפנות כדי להשיג דברים שהם רוצים.
מציקים ומפריעים לפעילות של ילדים אחרים.
ילדים אחרים מתלוננים עליהם לעיתים קרובות.
הם נוטים לאימפולסיביות ולפעילות יתר.
אינם שומרים על כללי משחק, נוטשים באמצע המשחק אם מפסידים.
מושכים את תשומת הלב של החברים באופן שלילי ומתקשים להקשיב לאחרים.
מאשימים את הילדים האחרים במעשיהם השליליים.
חסרים להם כלים ודרכים לפתרון קונפליקטים ומריבות עם ילדים אחרים.
חשוב לציין שלא כל הילדים התוקפנים הופכים בסופו של דבר לילדים דחויים, ישנם ילדים שלצד התנהגותם התוקפנית כן מפתחים מיומנויות חברתיות שמאפשרות להם לבנות קשרים חברתיים תומכים. אולם עדין חשוב לטפל באופן יסודי בתוקפנות של ילדים אלו.
מאפיינים של ילדים נכנעים ונסוגים:
ילדים אלה מצד אחד לא שנואים בכיתה אך מצד שני הם אינם אהודים ואף לעיתים הם מושא ללעג מצד חבריהם לכיתה אשר נמנעים מלשתף אותם במשחקים.
הם נכנעים לדרישות ולבקשות חבריהם גם אם זה דבר שהם אינם מעוניינים לעשות אותו, למשל הם מוותרים על משחקים או על מקום ישיבה או על תורם למשחק בעקבות לחצים של ילדים אחרים.
הילד נמנע מפעילות חברתית, מתעכב לצאת להפסקות או נשאר בכיתה.
מתלונן בתדירות על כאבים פיסיים במהלך היום.
בוחר לעזור או להיצמד למורות בזמן הפסקה.
דילמות וקשיים חברתיים מעוררים אצלם חרדה משתקת.
הם מתלוננים על מעשיהם של אחרים או בוכים לעתים קרובות.
התבוננות מעמיקה על אופן התנהלותם מגלה כי חסרות להם מיומנויות חברתיות.
הם אינם מתבטאים בבהירות ובביטחון והם מתקשים להיכנס לתוך פעילות קבוצתית קיימת.
ילדים אלה מכירים באופן תיאורטי דרכי התמודדות עם מצבים חברתיים אולם הקושי העיקרי שלהם הוא בביצוע.
נראה כי החרדה שהם חשים במצבים חברתיים פוגעת בדרכי הפעולה שלהם והם משדרים חוסר ביטחון והיסוס בהתנהגות עם חבריהם.
כתוצאה מכך, הילדים הדחויים הכנועים מפתחים הערכה עצמית שלילית.
חומרתה של תופעת הדחייה החברתית מחייבת שנזהה אותה מוקדם ככל האפשר ונטפל בה באופן יסודי, עקבי וממושך. כבר בגיל גן חובה ניתן להבחין בסימניה המדאיגים של הדחייה החברתית. טיפול עקבי וממושך עשוי לשפר את מעמדם החברתי של הילדים הדחויים.
אחת הדרכים המומלצות ביותר לטפל בילדים דחויים היא קבוצה למיומנויות חברתיות.
להמשך קריאה אודות הגורמים לדחייה חברתית לחצו כאן