חרם חברתי

חרם חברתי

יחסים חברתיים ותחושת שייכות חברתית הם צרכים בסיסיים ביותר על פיהם ילדים מודדים את הערך העצמי שלהם. תחושת חוסר שייכות, חרם ונידוי חברתי גורמים לפגיעה בתחומי חיים שונים: רגשי, לימודי והתנהגותי.

חרם עשוי להיות מלווה בשמועות, הצקות, סחיטות ואף באלימות פיסית והינו חווית סבל קשה ואף טראומטית לילד. ללא התערבות חיצונית, חרם חברתי יכול להמשך זמן רב וככל שהוא נמשך זמן רב יותר, הנזק שנגרם לילד המוחרם גדול יותר.

מאפייני חרם חברתי:

• חרם הוא מצב שבו קבוצה של ילדים מחליטה לנתק קשר עם ילד או ילדה בצורה מאורגנת.

• כאשר החרם מאורגן במסגרת כיתתית, וכל הכיתה משתפת פעולה עם החרם במידה כזו או אחרת, ניתן לקרוא לו "חרם כיתתי".

• פעמים רבות, החרם מאורגן על ידי מישהו שמטיל איום סמוי על הכיתה כולה לפיו מי שידבר עם הילד המוחרם ייענש.

• יוזמי חרם הם בדרך כלל ילדים בעלי הבנה חברתית גבוהה, יודעים לזהות חולשה אצל אחרים, מנצלים את כוחם החברתי כדי להפעיל ילדים אחרים, חוששים להיות מוחרמים בעצמם וכדי להרגיש חזקים ובעלי ערך הם זקוקים להחליש מישהו אחר.

• שאר הילדים המשתתפים בחרם נחלקים לשניים, אלו שמובילים ומעודדים את החרם ואלו שמשתתפים בחרם מתוך כניעה ללחץ החברתי וחוששים להתעמת.

• המשותף לכולם: הפחד להיות מוחרמים בעצמם!

חרם חברתי היא תופעה חברתית, כלומר הרבה פעמים קיימת מקריות בבחירת הילד המוחרם, אולם מעבר למקריות ישנן תכונות מסוימות שעלולות להגדיל את הסיכוי לחוות חרם חברתי:

• לעתים קרובות אלו ילדים עם מספר קטן של חברים עוד לפני שהוחרמו

• שוני: תחומי עניין ייחודיים, מראה פיסי שונה, יופי מיוחד שגורם לקנאה ותחרות

• קושי בהבנת סיטואציות חברתיות

סימני אזהרה להורים אם הילד סובל מחרם חברתי:

• אם חל שינוי במצב רוחו או בהתנהגותו - התפרצויות זעם, דכדוך, מופנמות יתר, עצבנות יתר

• ירידה ברמת הקשב, הציונים ויכולת הלמידה

• ירידה בהשתתפות הילד במפגשים חברתיים אחה"צ

• חל שינוי בגישת הילד ביחס לבית הספר לדוגמא בוכה שלא רוצה ללכת לביה"ס

מה על ההורה לעשות במידה והוא גילה שמתקיים חרם חברתי נגד הילד שלו?

• ליידע מיד את הצוות החינוכי בבית הספר

• לחשוב ולהגיב בקור רוח, לא מתוך בהלה שתבהיל גם את הילד

• לתמוך, להתעניין, להכיל ולהוות אוזן קשבת אוהבת ומחבקת, אולם לא להעביר לילד מסר של רחמים כדי לא להחליש אותו ולא להשאיר אותו במקום של קורבנות

• לעודד את הילד ולומר לו שהחרם בדרך כלל מוגבל בזמן ולא יימשך לתמיד

• לעזור לו למצוא חברים ודמויות תמיכה אחרות (בני משפחה, חברים מחוגים).

• לנתח עם הילד את החרם ולחשוב אתו על דרכים להפסקתו, לדוגמא לבדוק אתו האם הוא בטוח שכל הכיתה נגדו או שיש ילדים שפשוט מפחדים או לא יודעים כיצד להתנהג בסיטואציה, לנסות למצוא חבר אחד או שניים שיעמדו לצדו באופן שייתן לו בטחון להתמודד עם המחרימים

• ליצור שיתוף פעולה עם הצוות החינוכי ועם שאר הורי הכיתה על מנת להפסיק את התופעה

• כשייגמר החרם, חשוב לאפשר לילד לחזור להיות בקשר חברי עם הילדים שקודם החרימו אותו

ואחרי שנגמר החרם החברתי?

במידה וההורים והצוות החינוכי חשים כי רצוי שהילד המוחרם והילד המחרים זקוקים לשפר את כישוריהם החברתיים אזי מומלץ לצרפם לטיפול קבוצתי.

טיפול קבוצתי הוכח כאחת משיטות הטיפול היעילות ביותר לילדים שמארגנים חרמות ולילדים מוחרמים היות ודפוסי התנהגותם החברתית יופיעו שוב בקבוצה הטיפולית אך כעת יהיה ניתן להעלות את מודעותם ואת תחושת הערך העצמי שלהם וכמו כן לתת להם כלים יעילים יותר להשתלבות חברתית חיובית וטובה.

להמשך קריאה אודות טיפול רגשי קבוצתי במרכז חברותא לחץ כאן

מרגישים חסרי אונים, מנסים לעזור לילדכם אך לא מצליחים?

נשמח לעזור לכם ! להתייעצות טלפונית ראשונית התקשרו 052-8980880

---

#חרם_חברתי #טיפול_קבוצתי